לכבוד
מר אריאל שרון
ראש הממשלה

כבוד ראש הממשלה,

הנדון: יזמת "השמיים הפתוחים" – ויתור תמוה על נכסי מדינה אסטרטגיים
אני פונה אליך בדחיפות כדי למנוע, ברגע האחרון, קבלת החלטה נמהרת בממשלה העלולה לפגוע באינטרסים האסטרטגים של מדינת ישראל ולגרום לנזק בלתי הפיך. החלטה זו מובאת לדיון בממשלה בחופזה, ללא שנבחנו באופן אמיתי ומעמיק השיקולים המדיניים-ביטחוניים-אסטרטגיים הרלבנטיים וטובתו של הצרכן הישראלי, והכל תחת הרושם המטעה לפיו קבלת ההחלטה תביא להגדלת התיירות לישראל.

ההחלטה מובאת לממשלה תוך הפרת הבטחת ראשי משרד האוצר לאל על – בדיונים שהתקיימו עם חברת אל על ניתנה הבטחת משרד האוצר, כי לא תובא לממשלה החלטה העלולה לשנות את מדיניות התעופה של ישראל לפני שתינתן לאל על הזדמנות להציג נתונים ועובדות. לתדהמתנו נודע לנו, אף ללא שקיבלנו הודעה רשמית על כך, כי הנושא מובא לדיון ביום שלישי השבוע בממשלה, וזאת ללא שניתנה לנו היכולת להציג עמדתנו לפני גיבוש ההחלטה, בגיבוי נתונים ועובדות. יתרה מכך יש בכך כדי לשנות את מדיניות התעופה של ישראל כפי שתוארה בתשקיף ההנפקה של חברת אל על שפורסם על ידי המדינה והחברה.

נוסח ההחלטה המוצע – ויתור תמוה על נכסי מדינה אסטרטגים – נוסח ההחלטה המובא לממשלה מבקש לבטל עילות מרכזיות בסמכותו של שר התחבורה לנהל את משק התעופה לישראל וממנה, לפיהן "מתן רישיון אינו לטובתה של המדינה" ו"מתן רישיון עלול לפגוע בהסדר משק התעופה או בתכנונו". ויתור זה על עילות שיקול הדעת של שר התחבורה אל מול מדינות זרות, מדינות הדואגות לאינטרסים הלאומיים שלהן בתחום התעופה באופן יעיל ותקיף ביותר, הינו תמוה ומיותר, ומבוסס רק על אמירות בעלמא של קידום התיירות. אין זה מובן מדוע צריך לוותר על אינטרס ברור של המדינה, הקיים במסגרת עילות אלו, כדי לפעול למען קידום התיירות? נראה כי בין ביטול עילות אלו לבין קידום התיירות – אין ולא כלום.

הנימוק של "קידום התיירות" כבסיס להחלטה – מסר לא מובן שנראה כאילו בא לכסות על חוסר היכולת של משרד התיירות להביא תיירים לישראל – אל על הינה חברת התעופה המביאה את מרבית התיירים לישראל, והיחידה המנסה להתאים ולהגביר את טיסותיה במועדים בהם קיים ביקוש מיוחד להגעה לישראל (למשל בחגים). זאת בניגוד לחברות התעופה הזרות הסדירות השומרות על לוח זמנים קבוע ויציב ואינן עושות מאמצים מיוחדים להגברת תדירויות במועדי ביקוש מיוחד. חברת אל על מעוניינת ופועלת להגברת התיירות לישראל והבהירה מספר פעמים כי היא מוכנה לקחת חלק בכל פרויקט לאומי שמטרתו הגברת התיירות לישראל. עם זאת, כל פניותינו עד היום למשרד התיירות לשלב ידיים כדי לקדם את הנושא – לא נענו, ומשרד התיירות אינו משתף פעולה לקידום מטרה חשובה זו. בידינו תלונות רבות, כולל מסוכני תיירות באירופה, בדבר חוסר הנכונות של אנשי משרד התיירות לשיתוף פעולה וקידום פעילויות להבאת תיירים .

לישראל. חוסר היכולת של משרד התיירות לקדם פרויקטים לעידוד התיירות לישראל – הוא המביא לקידום היוזמה הנוכחית הפוגעת באינטרסים של המדינה, בצרכן הישראלי ובחברת אל על.

שוק התעופה האזרחית לישראל הינו שוק תחרותי ודינאמי - חברת אל על מתמודדת בשוק תחרותי ודינאמי מול כ-40 חברות תעופה סדירות (חלקן חברות ענק זרות הגדולות ממנה עשרות מונים – בריטיש, לופטהנזה, קונטיננטל וכו') וכ- 70 חברות שכר. המחירים שמציעה חברת אל על ללקוחותיה הינם תחרותיים, ובדרך כלל אף זולים יותר ממחירי מתחרותיה.

חברות התעופה הישראליות נמצאות בנחיתות מובנית אל מול חברות התעופה הזרות בשל המצב הגיאופוליטי הנוכחי ובשל המצב הביטחוני – חברות התעופה הזרות עושות שימוש בנחיתות מובנית זו לתחרות בלתי הוגנת אל מול החברות הישראליות. על המדינה וגופיה לפעול לשיפור יכולת הפעולה ולהגנה על החברות הישראליות, כפי שעושות מדינות אחרות ביחס לחברות הלאומיות שלהן, ולנסות לפעול לביטול ההפליה לרעה של חברות ישראליות בפעילותן במדינות זרות ובשדות תעופה זרים (סלוטים, עמדות בידוק וכו'(.

לא ניתן להקל ולהיטיב עם חברות התעופה הזרות מבלי להסיר את ה"גיבנות" אותן נושאות חברות התעופה הישראליות רק בשל היותן ישראליות - לחברת אל על ולתעשיית התעופה הישראלית נחיתות מול מתחרותיה גם בגלל המגבלות המשמעותיות המוטלות עליהן ע"י המדינה. דרישות בטחון מוגברות, חסרות תקדים ורע בתעשיית התעופה העולמית, המוטלות על חברות התעופה הישראליות ע"י המדינה. כיום נושאת אל על בהוצאות בטחון בשיעור של כתשעים מליון דולר (מתוכן מכסה הממשלה 50% בלבד). חברות התעופה הזרות אינן נושאות בנטל דומה ואף לא בשיעורים ובהיקפים נמוכים בהרבה. לאל על מחויבות שהוטלה עליה במסגרת "מניית הזהב" לפיה עליה להחזיק "צי ברזל" מינימאלי הכולל מספר לא קטן של מטוסי נוסעים ומטוסי מטען. ברי כי כל מגבלה והיעדר גמישות ביחס לצי המטוסים מהווים חסרון המקשה על התפעול ויכולת התחרות של אל על מול חברות זרות, שאינן כפופות לתנאים דומים. על חברת אל על מוטלות גם מגבלות נוספות לפי "מניית הזהב" ומכח חוקים שונים המגבילות או עשויות להגביל את גמישות התפעול של החברה.

ההחלטה תפגע בצרכן הישראלי – קבלת החלטת הממשלה תביא, בטווח הבינוני והארוך, לפגיעה בצרכן הישראלי. הרחבת פעילותן של חברות התעופה הזרות הסדירות, המטיסות חלק ניכר מנוסעיהן ליעדים שלישיים דרך נמלי הבית שלהן, אינה יכולה להיענות על ידי החברות הישראליות בפעילות דומה לאור נחיתותן המובנית בשל המצב הגיאופוליטי הנוכחי. על כן מוכרות לעיתים חברות התעופה הזרות כרטיסים בטיסות אלה במחירי היצף כלכלי. הדבר עלול להביא לאי כדאיות בהפעלת קוים מסוימים על ידי חברת אל על ובכך להותיר קוים מסוימים עם חברה זרה אחת בלבד המפעילה אותם. מצב דברים זה צפוי להביא לעליית מחירים לצרכן הישראלי באותם קוים ובכך ייפגע הציבור בישראל. כן עלול הדבר להביא לפגיעה במישור השירות וצמצום תדירות הטיסות. דווקא עתה, בתקופה בה משקיעה חברת אל על משאבים רבים, ומתכננת להשקיע סכומים ניכרים, בשיפור השירות לנוסעיה ובשיפור וחידוש צי המטוסים - עלולה החלטה בלתי שקולה שכזו להכשיל את השיפורים האמורים ואף להביא לנזק ולפגיעה בצרכן הישראלי.

סיכון לחיסולה של תעשיית התעופה הישראלית ופגיעה באינטרס הלאומי האסטרטגי בקיומה של חברת תעופה ישראלית - לאור המצב הגיאו-פוליטי ולאור מאפייניה המיוחדים של ישראל, קיים אינטרס אסטרטגי-בטחוני מהותי לקיומה של לפחות חברת תעופה ישראלית אחת. כפי שציין גם בג"צ לאחרונה "...אינטרס הציבור הינו בקיומה של חברת תעופה מסחרית גדולה ויציבה, שתחזיק בבעלותה מטוסים בכמות מספקת שתענה על כל צרכי המדינה. לעת זו...חברת אל על היא החברה היחידה המסוגלת להבטיח את קיום הקשר האווירי של ישראל וממנה, גם בעת חירום". החלטת הממשלה עלולה להעמיד בסיכון את קיומה של תעשיית התעופה הישראלית בטווח הארוך. ומה יקרה אז? האם יכולים אנו להרשות לעצמנו להיוותר ללא חברת תעופה לאומית? ומה יקרה בעיתות משבר ומלחמה בהן מפסיקות כל חברות התעופה הזרות לטוס לישראל? מי ישמור על הקשר האווירי לישראל באותם זמנים? מי יטיס את המילואימניקים לארץ? ואת המטען הנדרש?

ההחלטה עלולה לפגוע באלפי עובדים ובני משפחותיהם – לאל על כ- 5,500 עובדים ואלפי ספקים (להם עשרות אלפי עובדים). פגיעה כאמור בחברת אל על עלולה להביא בסופו של דבר לפגיעה בלתי נמנעת באותם עובדים וספקים ובני משפחותיהם.

לסיכום, מדובר בנושא בעל חשיבות מכרעת לאינטרס הלאומי של מדינת ישראל, לרווחת הצרכן הישראלי ולתעשיית התעופה הישראלית. אנו תומכים בתחרות חופשית והסרת מגבלות מיותרות, אך אל לנו, בשם טיעון מעורפל ובלתי מבוסס של קידום התיירות, לפגוע באינטרסים בסיסיים של מדינת ישראל ולסכן את המשך קיומה של תעשיית תעופה ישראלית. חברת אל על המשיכה לפעול ולהטיס ישראלים ותיירים בעיתות משבר ובזמנים קשים (מלחמות, אינתיפאדה, זמני מתיחות וכו'), ואילו עתה, בזמן שגשוג ופריחה מגיע משרד התיירות ומטפח את חברות התעופה הזרות. אני קורא לכם שלא לקבל החלטה חפוזה ונמהרת ללא בחינה מעמיקה של הנושא, כפי שנעשה במדינות המערב האחרות לפני שינוי כה מהותי במדיניות התעופה, וללא שינתן משקל ראוי לאינטרסים האסטרטגים-ביטחוניים כבדי המשקל המונחים על הכף. על ממשלת ישראל לנהוג באל על כפי שנוהגות ממשלות המערב האחרות ביחס לחברות הלאומיות שלהן (שגם הן אינן בשליטת המדינה). חברת אל על יכולה לתת מענה לכל צרכי הגידול בתיירות – אך יש לתת לה את ההזדמנות לכך.

בברכה,

חיים רומנו,
מנהל כללי