לכבוד
מר ישראל כ"ץ – שר התחבורה והבטיחות בדרכים

נכבדי,

הנדון: אבטחת התעופה הישראלית

בהמשך להתכתבויות ולשיחות שהתקיימו בעניין שבנדון, וכן בהמשך לדיון שהתקיים במשרד התחבורה ביום 3.1.11, ולסיכום הדיון הנכלל במכתב שנשלח על ידך ביום 12.1.2011 ("מכתב משרד התחבורה"), הריני מתכבד לפנות אליך כדלקמן:

1. ביום 3.1.11 כינסת ישיבה במשרדך על מנת ללבן היבטים שונים הכרוכים באבטחת התעופה בישראל, כיום ובעתיד. למען הסדר הטוב, אני מבקש להעלות על הכתב את עיקרי הדברים, מנקודת ראותה של אל על. עם זאת, אל על מתנגדת לעמדת משרד התחבורה כי אל על (ושאר חברות התעופה הישראליות) ימשיכו לשאת בעלויות אבטחת התעופה. אבטחת התעופה הישראלית כולה צריכה להיות ממומנת על ידי מדינת ישראל, בהתאם לחובתה של המדינה להגן על אזרחיה, וכן כדי לאפשר תחרות שוויונית והוגנת של החברות הישראליות עם חברות התעופה הזרות אשר משוחררות מנטל כבד זה המונח על כתפי אל על.
2. אציין כי בעניין זה, סיכום הדיון אשר נשלח אלינו אינו משקף באופן מלא את הדברים לגביהם התחייב משרד התחבורה בדיון, אשר לא קוימו עד היום. כמו כן, חל אי דיוק בדברים שיוחסו לי במכתב משרד התחבורה, בסעיפים 7(ב) ו-7(ד) למכתב, שכן כאמור עמדת אל על היא שעל המדינה לשאת במלוא עלויות האבטחה.
3. יתרה מכך, לגישת אל על, בניגוד לאמור בסיכום הדיון, פתרון של הקמת רשות אבטחה ממלכתית ללא מימון מלא מצד מדינת ישראל, אינו מספק מענה לחלק משמעותי מטענותיה העיקריות של אל על, ואין בו כדי לתקן את העיוות הכלכלי והתחרותי הקיים כיום.
4. אל על חוזרת על דרישתה, כי במהלך התקופה שעד להקמת רשות האבטחה הממלכתית, ועד שנטל האבטחה יוסר מאל על, תתחייב מדינת ישראל לשפות את אל על על כל נזק שיגרם לה בגין אירוע בטחוני. כפי שציינו בפגישה במשרדך, על אף שנציגי משרד האוצר הסכימו בעל פה לדרישה זו, בקשותיה של אל על להעלות את הדברים על הכתב - סורבו עד כה. מהדיון שנערך במשרדך הובן חד משמעית על ידי אל על כי הנך תומך בעמדתה בעניין זה, ועל כן הנטען בסעיף 11(ו) לסיכום הדיון אינו ברור לאל על. אל על מקווה לזכות לסיוע מצד משרדך למימוש והסדרת נושא זה עם משרד האוצר.
5. בנוסף חשוב להבהיר כי אל על לא תוכל לשאת בעלויות בטחון נוספות כתוצאה מדרישות חדשות של המדינה. כך, למשל, ככל שהמדינה סבורה כי יש לצייד את מטוסי אל על באמצעי ביטחון נוספים אנושיים או טכנולוגיים, בנוסף לאמצעי הביטחון הקיימים כיום, על מדינת ישראל לשאת במלוא העלויות הכרוכות בכך. בעניין זה אנו מברכים על עמדתך ועל עמדת נציג השב"כ, כפי שבאו לידי ביטוי בסעיפים 11(ד) רישא ו-9 (בהתאמה) למכתב משרד התחבורה ואנו מקווים למימוש מלא של נושא זה עם משרד האוצר.
6. כפי שחזרה והצהירה אל על בעבר, אין כל צידוק או היגיון בדרישה כי תעמיד שירותי אבטחה לחברות התעופה האחרות. אין זה תחום עיסוקה של אל על, אין מדובר ב"תשתית חיונית", או בשירות שאין לו תחליף. כלל יסוד הוא כי על כל מתחרה לעמוד על רגליו שלו. אל על מוכנה לסייע לחברות התעופה הישראליות האחרות בהקמת מערך אבטחה משלהן, וחבל שעל אף פרק הזמן שחלף ממועד הודעת החברה על הפסקת מתן שירותי הביטחון, טרם נעשתה פנייה לאל על בנושא חשוב זה.
7. בניגוד לאמור במכתב משרד התחבורה, ולאור הקשיים הרבים בהקמת רשות אבטחה ממלכתית (כגון התנגדות משרד האוצר, הנזכרת בסעיף 4 למכתב), אין כל ודאות ביחס לזמן שיארך עד להקמתה של רשות כזו (אם בכלל). לאור האמור לעיל, אל על אינה יכולה להרשות לעצמה להותיר את המצב על כנו מעבר למועד שנקבע על ידה, ועליו הודיעה לכל הגורמים הרלוונטיים כבר לפני מספר חודשים.
8. לאור האמור לעיל, אנו חוזרים על הודעתנו, כמצוין במכתבנו מיום 14 בנובמבר 2010 בדבר הפסקת שירותי האבטחה לחברות התעופה הישראליות האחרות.