טיסה להו צ'י מין סיטי דרך בנגקוק

ויזה

מתי לנסוע?

כסף

ביטחון

טיפול רפואי

לינה

איך להגיע?

תחבורה עירונית

התמצאות

מה לראות?

סביבות העיר

אוכל וחיי לילה

שווקים

ויזה:
יש צורך בויזה. הדרך הנוחה היא דרך סוכני נסיעות. בכניסה יש להציג תמונת פספורט ולשלם 20$.

מתי לנסוע:
ככל המדינות של דרום מזרח אסיה התקופה הטובה ביותר היא מסוף עונת המונסונים בערך סוף ספטמבר – אמצע אוקטובר ועד לסוף אפריל – אמצע מאי. בסוף ינואר – תחילת פברואר נחוג חג הטאט, שהוא ראש השנה הוייטנאמי. יפה להיות בו אבל לרוב טיסות ובתי מלון מלאים.

לראש הדף



כסף:
המטבע הוא דונג. אבל לא כדאי לפרוט הרבה ממנו. גם תקבלו ממנו ערימות שכן השטרות מתחילים ב – 001 והשטר הגדול ביותר הוא של 500,000 דונג. רוב המקומות שמחים לקבל שטרות זרים במיוחד דולרים ואירו.

לראש הדף

ביטחון:
בסך הכול הו צ'י מין היא עיר בטוחה. יחד עם זאת בלילה כדאי להיצמד למרכז.

טיפול רפואי:
יש כמה מרפאות מערביות לזרים. הראשונה שהחלה לפעול היא המרפאה של ד"ר רפי קוט.
עובדת 24 שעות ביממה. האתר שלה: www.vietnammedicalpractice.com

לינה:
יש הרבה מאוד אפשרויות בכל מיגוון המחירים. החל ממלונות מפוארים כמו הקארוול והשרתון שנוסף לו בשנים האחרונות (בעיקר בחלק המזרחי של רובע 1, מרכז העיר) ועד למקבץ של גסט-האוזים לא רחוק משוק בין טאן, החלק המזרחי של רובע 1.

לראש הדף



איך להגיע:
טיסה: טיסת אל על מגיעה לבנגקוק וממנה בטיסת המשך.
שדה התעופה: שדה טאן סון נאט נמצא בסך הכול 7 ק"מ מהעיר. עד חצי שעה למרכז העיר במיוחד בשעות עומס כאשר אלפי קטנועים ואופניים עומסים את הכבישים.
תחבורה מהשדה: מוניות

תחבורה עירונית:
בתוך העיר אין מיגוון גדול של תחבורה. האוטובוסים המקומיים עדיין במצב ירוד וגם קשה להתמצא. יש מוניות, גם מוניות אופנוע הנקראות "שה חום". הדרך הנעימה ביותר היא לעשות טיול ערב בציקלו, ריקשה של אדם אחד.
סירות: ניתן לשכור סירות על הנהר. יש לאורכו שווקים מעניינים וחיי נהר עשירים.

לראש הדף



התמצאות:
הו צ'י מין סיטי נמתחת לאורך נהר סייגון. מאוד קל להתמצא במרכז העיר. מרחקי ההליכה סבירים אפילו עד לרובע הסיני צ'ולון. המרכז נקרא רובע מספר 1. כל מפה היא סבירה ומאחר והכתב הוייטנאמי הוא בכתיב לטיני הרי שקל לקרוא ולבטא נכון את שמות המקומות.

לראש הדף

מה לראות:
קתדרלה נוטר דאם – היא מבנה מרשים. לא ממש ברור מתי הוא פתוח. לכן רוב התיירים מצלמים מבחוץ וממשיכים. הגינה הקטנה לפני היא חביבה וזוגות הנישאים באים להצטלם בה לפני הקתדרלה.
בניין הדואר – זהו בהחלט המבנה היפה ביותר בעיר. לא רק החזית המסוגננת אלא שווה להיכנס ולראות את החלל המרהיב. משני צדדי הכניסה יש תאי טלפון מעץ כמו של פעם ומעל לכל אחד מהם שעון המראה מקום אחר בעולם. בקיר המרוחק תמונה גדולה של הו צ'י מין עצמו שמסתדרת לא רע עם המרחב הצרפתי. במרכז יש דוכן מעוגל שמעבר למזכרות יש בו גם מציאות כמו בולים צרפתיים ישנים.
בסמוך לקתדרלה ולדואר יש פארק חביב שבשעות היום ילדים מצחצחי נעליים מחפשים בו עבודה וזוגות צעירים יושבים שלובי ידיים והטוסטוס חונה לפניהם. לצד הפארק, על הבולוואר, יש בית קפה נעים לשבת ומשמש בעיקר את אוכלוסיית האקס-פאט, תושביה הזרים הקבועים של סייגון. מחיר הקפה מחיר של קיום שבוע למשפחה כפרית צנועה. מן העבר השני של הדואר יש שוק מוצלח (ללא שם) שגולת הכותרת בו היא מכירה זולה של מוצרים מקוריים שנגנבים ממפעלים. אז תתלבטו אבל נעלי NB,
דיזל או קולומביה סביב 30$!
מוזיאון המלחמה נהגו לקרוא לו פעם מוזיאון לפשעי מלחמה אבל איכשהו המילה פשעים נעלמה מהשם אם כי היא מונצחת היטב בפנים. זוהי מעין חצר רחבה שמסביבה יש אולמות קטנים שכל אחד מהם מספר סיפור אחר. בחצר עצמה יש תצוגה של כלי נשק החל מטנקים, מטוס והליקופטר אמריקני וכלה בכמה תותחים רוסיים. אבל באולם המרכזי הפתוח יש את העדויות המצמררות ביותר החל מצילומים של מה חיילים אמריקניים עשו ועד לתוצאות של "אייג'נט אוראנג'", אותו חומר כימי שרוסס כדי להשיל את עלי העצים ולא התפרק וגרם לשינויים גנטיים באוכלוסיה שנפגעה. בצד אותו אולם חדר נוסף עם ציורי ילדים על המלחמה. לא לדלג! אולם אחר יש בו כרזות של אנטי מלחמה מאותם ימים אבל בעיני האולם המעניין יותר הוא הראשון בצד ימין המוקדש לעיתונאים משני הצדדים שנהרגו במלחמה. בכניסה יש קטע ממאמר של העיתונאי האמריקני הידוע פטר ארנט על השינוי שחל בעיתונות מאז ובגלל אותה מלחמה. בסוף האולם ישנם זה לצד זה צילומים של כל אותם עיתונאים וצלמים מכל העולם כולל מצפון וייטנאם שנהרגו או נעלמו באותה מלחמה. משלימה את התצוגה גיליוטינה צרפתית ששרדה.הרובע הסיני צ'ולון CHOLON, רובע גדול למדי ודחוס שמחובר אל מרכז העיר בשדרה הארוכה של טראן הונג –דאו. מעבר לרחובות שבהם מוכרים למשל מסכות של ריקוד האריה שני המקומות המעניינים יותר הם:
הפגודה של טיין האו THIAN HAU לאחר כניסה שנראית כמו כניסה לחצר בית מתגלה מקדש קונפוציאני – טאואיסטי שבו הדמות השלטת היא של קיסר השמיים המככב בכבדות בחלל המרכזי אבל החלק היפה יותר הם עומס פסלי הדמויות של אנשים, אלים וחיות על גגות המבנה. המקום הוא חי ופעיל והעדות לכך הם האנשים שמביאים תקרובות או קונים פתק ברכה ומצמידים אותו לסליל קטורת גדול שמעלים ומצמידים לתקרה. וכך עשרות סלילים כאלו מעשנים להם לאיטם את הברכות לכיוון השמיים.
שוק בין-טאי BINH TAY זהו השוק המרכזי של הרובע והוא גם שוק אותנטי שבמעברים הצרים שלו בתוך המבנה מוכרים הכול החל מדגים מיובשים, משחת צ'ילי, ביצים של מאה שנה וכלה בפירות וירקות טריים.
מוזיאון ההיסטוריה נמצא בתוך בניין דמוי פגודה סמוך לגנים הבוטניים (יש גם) והוא בלגן חביב עם כמה ממצאים מעניינים.

לראש הדף



סביבות העיר:
מנהרות קו-צ'י CU-CHI: סבך תעלות לחימה שחפרו חיילים הוייטקונג כבסיס לפעולות נגד סייגון, אז בירת הדרום. המנהרות בנויות בארבע מפלסים מתחת לקרקע והן צרות ומפותלות. מדריך מקומי מסביר ומראה בהנאה את כל המלכודות עם קוצי הבמבוק שנועדו לשפד את האמריקנים הכבדים.
הדלתא של נהר המקונג: היא אחד המקומות היפים ביותר בוייטנאם. כאן הנהר, הנקרא בפי הוייטנאמים "תשעת הדרקונים", מסיים את דרכו הארוכה בת 4500 ק"מ המתחילה ברמת טיבט ובמהלכה הוא עובר דרך סין, בורמה, לאוס, קמבודיה ודרום וייטנאם עד לדלתא הרחבה שלו בשפך אל ים סין הדרומי. בשנים האחרונות החלו לנסוע אל העיירה קאן טו CAN THO שהיא בירת הדלתא בעיקר כדי לראות את השוק הצף, שוק סיטונאי יפהפה על המים, שפעיל בשעות הבוקר. ממנו יוצאים לשייט בסירות קטנות
בתעלות מים המתפתלות של הדלתא, מכוסות בסבך ירוק תמידי של דקלים ועצים אחרים עם ביקור בכמה איים.
מקדש הקאו-דאי , "המושיע הנשגב" KAO DAI: הנמצא ליד העיירה טאי-נין ,כ - 100 ק"מ צפונית-מערבית לסייגון. זהו קרקס דתי משעשע, ששאב רעיונות על קצה המזלג ממרבית דתות המזרח וקצת מהנצרות. בפנתיאון שלו אפשר למצוא מגוון עשיר של דמויות ידועות יותר ופחות החל בקונפוציוס, בודהא, לאו דזה, ז'אן ד'ארק וכלה בויקטור הוגו שנכנס אליו בזכות שיר שכתב בשם "חברים יקרים". האנשים סימפטיים, מוכנים להטיף רעיונות נאצלים בנושא אחוות עמים והומאניות. הטקס הנערך מדי יום בצהריים הוא בהחלט מרשים, צבעוני וויזואלי מאוד.

לראש הדף



אוכל וחיי לילה:
הבר בקומה העליונה של מלון קארוול. תגיעו אליו לשתות בירה ולהציץ על העיר מלמעלה.בר אקפוקליפסה עכשיו – הבר שומר על אווירה תזזיתית במשך שנים. שילוב מעניין בין בנות רעות לטובות.
רחוב דונג דו DONG DU זה הרחוב עם הכי הרבה אקשיין. נמצא בגב של מלון שרתון. מצד אחד מקומות מפוקפקים משהו אבל יש ברחוב גם מטמונות כמו מסעדה צרפתית עם צלעות חבל על הזמן בשם אל-פרסקוס
ובר יין נחמד בשם סאלון.



שווקים:
שוק בין טאן BEN THANH זהו שוק סגור בתוך מבנה צרפתי רחב ידיים במרכז העיר. אפשר לראות אותו בשני אופנים. בתור אוסף של דוכני חיקויי כל המותגים בחולצות, תיקים וכל השאר או כמקום מסקרן שלמשל במרכזו יש דוכני האוכל הטובים ביותר בסייגון (בערב הם עוברים החוצה ואז בכלל זאת חגיגה קולינארית) ויש בו למשל פולי קפה לא רעים (וייטנאם אחת המגדלות הגדולות ביותר של ערביקה) או דוכני פירות מצויינים. כלומר כל אחד מוצא בו מה שהוא רוצה.

לראש הדף