סאול SEOUL
כתב וצילם: יגאל צור
קראו לה בעבר, ה"ארץ הבוקר השקט", "ממלכת האנשים העטופים בלבן", "ממלכת הנזירים" כיום דרום-קוריאה. רק ב - 1988 באולימפיאדת סיאול היא החלה לצאת ממעטה הבידוד והמסתורין. אז חשיפה תקשורתית מאסיבית גילתה מדינה דינאמית המשלבת מסורת תרבותית ארוכה ועשירה עם פריצה ככוח כלכלי עולה בדרום-מזרח אסיה. היופי שלה מתבטא בהרמוניה העדינה שבין טבע פראי, תרבות עשירה, מסורת חיה ושוקקת וקצב החיים המודרני והנמרץ של הבירה סיאול. מיקומה בין שתי הגדולות: סין ויפן השפיע מאוד על התרבות העשירה והצבעונית שבתוכה זה לצד זה מקדשים בודהיסטיים וקונפוציאניים ומתחילת המאה הזאת גם הרבה כנסיות נוצריות. כדאי להקדיש לה ובמיוחד לעיר הבירה סאול ולו כמה ימים כדי לגלות מקום שונה ואחר.
ויזה:
בביקור של פחות משבועיים אין צורך בויזה.
מתי לנסוע:
בסאול ארבע עונות ומזג האוויר בכל עונה יכול להשתנות בקיצוניות. הסתיו הוא העונה הטובה והיפה ביותר לטייל בה. אפשרות אחרת היא האביב המתחיל באפריל ונמשך חדשיים עם גשמים קלים.
כסף:
המטבע הוא וון.
ביטחון:
מקום בטוח לתייר. רק בזמן הפגנות סטודנטים משתרר קאוס. זה במיוחד ליד הקתדרלה שהיא תמיד מוקד ההפגנות.
לראש הדף
לינה:
מלונות כיום זהו עקב אכילס של התיירות בגלל יוקרם. זה לא רק ההילטון, הגראנד האייט או האינטר-קונטיננטאל אלא גם מלונות ברמת הביניים כמו הקינג סג'ונג הממוקם היטב במרכז העיר. על המחיר יש 10% מס ערך מוסף ועוד 10% שירות. לתרמילאים יש אפשרות ללינה ביונגוואן, שזה בית הארחה קוריאני והמחיר ללילה בסביבות 20-30 דולר. בחורף כדאי לברר אם יש "אונדול" - ריצפה מחוממת. אכסניות נוער המפוזרות בכל המדינה הן מציאה אמיתית - האיכות גבוהה והמחיר סביר.
לראש הדף
איך להגיע:
טיסה: טיסות אל על לבייג'ינג או להונג קונג ומשם טיסות המשך לסיאול.שדה התעופה: שדה התעופה הבינלאומי קימפ'ו נמצא 24 ק"מ ממערב לסיאול. זהו קומפלקס של שני טרמינאלים בינלאומיים ואחד פנימי, המקושרים על ידי תחבורת אוטובוסים פנימית. יש רשת טיסות פנימית טובה והן טיסות ליעדים שונים ביפן.
תחבורה עירונית:
בתוך סיאול הדרך הטובה ביותר היא ברגל, סך הכול מרכז העיר הוא בטווחי הליכה
מוניות: יש הרבה מאוד ולא יקרות. יש סוגים שונים. מוניות הדה-לאקס היקרות הן שחורות עם שלט צהוב. הבעייה הגדולה היא בתחבורה אחרי חצות, שאז מוניות מעדיפות בליינים החוזרים לביתם מחוץ לעיר. הדרך הפשוטה היא לנפנף שטר של 10,000 וון. זה פי שלוש מהמקובל בעיר אבל זה עדיף על המתנה של שעה בכביש.
אוטובוסים: כדאי לוותר כי הכיתוב הוא בקוריאנית בלבד.
רכבת התחתית: יעילה ובאופן יחסי קלה להתמצאות שכן יש שילוט מפורט באנגלית. למי שיוצא מסיאול יש רשת עניפה של רכבות ואוטובוסים ואולי הדרך הנעימה ביותר היא המעבורות לאורך החוף.
לראש הדף
מה לראות:
החן של סיאול הוא שלצד היותה עיר מודרנית בת עשרה מיליון תושבים היא משמרת עדיין איים רבים של מסורת ואורח חיים על גבול הכפרי. מצד אחד רובע מיונג-דונג האופנתי. סבך סימטאות צרות ובהן חנויות של כל השמות הגדולים בעולם הטקסטיל וההנעלה לצד שמות יפניים וקוריאניים שלנו אומרים מעט מאוד. זהו רובע שבו באה לידי ביטוי שיא תרבות הצריכה. אלו לא היאפים אלא נערים ונערות מתחת לגיל שמונה עשרה שכולם הולכים עם שקיות מהודרות של קניות, כולם לבושים נכון בהתאם לצו האופנה המקומי האחרון.
ארמון צ'אנגדוק: האתר ההיסטורי היפה מכולם. שמור ומטופח ביותר. בחלק מאגפיו מתגוררים עדיין בני המשפחה המלכותית של קוריאה. בצמוד לו נמצא ה"גן הנסתר" - גן ציורי ורחב ידיים, דומה מאוד לגנים היפניים היפים, משובץ עצים, שבילי הליכה, בריכות וביתנים זעירים. החיסרון הגדול הוא שניתן לבקר בארמון ובגן רק בסיורים היוצאים בשעות קבועות.
קיונגבוק "ארמון האושר המבהיק": ארמון אחר משוחזר לגמרי לאחר שנשרף ונהרס על ידי היפניים. זהו קומפלקס רחב ידיים של מבנים וחדרים רבים שפונה יותר לחובב ההיסטוריה. המוזיאון הלאומי: שווה להיכנס אליו משום האוסף הבודהיסטי בקומת הקרקע ואוסף הציור הקלאסי הקוריאני שאיננו גדול אבל מרשים.
ה"כפר הקוריאני": בפרברי העיר הוא מוזיאון פתוח הנותן הצצה אל חיי כפר ובתים מחבלים שונים, מלאכות טיפוסיות ומנהגים. לא מדהים אבל בגדר הצצה. לא רחוק ממנו ישנם כמה כפרים של כדרים טיפוסיים.
לראש הדף
מחוץ לסיאול:
האי סג'ו (סג'ו-דו) הוא האי המפורסם ביותר של קוריאה. זהו אי וולקני גדול הנמצא כ - 450 ק"מ דרומית לבירה סיאול, מרחק של שעת טיסה (אם הטיסה ממריאה שכן ערפילים מן הים מכסים אותו לעיתים קרובות). הקוריאנים מכנים אותו "הוואי של המזרח" והוא אתר הנופש הפופולארי ביותר. חלקו הדרומי הוא היפה ביותר, חופים מפורצים עם צורות לבה מעניינות והרבה בתי מלון עם קאזינו. מבין שפע הפירות הבולטים הם פירות הדר והאננס מצויין. אם יהיה לכם מזל תיראו את הנשים הצוללות ושולות הצדפות. ישנן כמה מערות קרסטיות מעניינות שליד הגדולה בהן גן בוטאני יפה במיוחד עם אוסף עצי בונזאי מהיפים בכלל.
לראש הדף
אוכל:
כאן הדעות חלוקות. זה או שמטורפים על קימצ'י או שמתעבים אותו. הקימצ'י הוא כרוב מוחמץ עם צ'ילי. מנה ידועה אחרת היא הבולגוני, מנה הראשונה של בשר בקר על גחלים, אותו משרים קודם ברוטב סויה ובשמן שומשום. יש חוברת מצויינת של משרד התיירות הקוריאני על "טעמים אקזוטיים" ויש בה ממתכונים ועד רשימת כל השווקים המיוחדים למזון. אין ספק רק שהמטבח הקוריאני לא מגיע לשיאים של שכניו הגדולים סין ויפן. אבל שווה ניסיון.
לראש הדף
שווקים:
סיאול מלאה בהם.שוק הלילה: הענק של סיאול, הוא היחידי בדוגמתו בכך שהוא פתוח כל הלילה ברציפות. מעבר למכמני מציאות של מוצרי הלבשה והנעלה זולים במיוחד יש בו דוכני אוכל מדהימים כמו שכל חובב של דרום-מזרח אסיה אוהב. אפשר להגיע אפילו בשלוש לפנות בוקר, בשיא הפעילות של השוק, ולפתוח שולחן של מרק, איטריות וצדפות טריות משובחות. היתרון בשוק הוא שתושבי סיאול שעובדים הרבה שעות לא צריכים להלחץ אלא יכולים לבוא לכאן בכל שעה בלילה. טונאם-דונג : שוק המזון המסורתי.
שוק הדגים: דרומית לנהר ההאן.
שוק העתיקות צ'אנג-אנפ'יונג, שוק התרופות המסורתיות קיונג-דונג והשוק האלקטרוני ביונגסאן.
לראש הדף
חיי לילה:
המערביים הולכים בדרך כלל לדיסקוטקים ומועדוני הלילה במלונות הגדולים. המהאוני במלון האייט הוא הבולט ביותר. תפרנים וחובבי שינוי הולכים לרובע איטאוואן, הבארים שם דומים אחד לשני והחיסרון שלהם הוא שהם נסגרים מוקדם, סביב חצות.
לראש הדף