טיסות לטוקיו דרך הונג קונג או בייג'ין

איך להגיע?

מתי לנסוע?

כסף

ביטחון

טיפול רפואי

לינה

תחבורה עירונית

התמצאות

מה לראות?

סביבות טוקיו

אזור האקונה – פוג'י – האלפים היפניים

אוכל

בתי קפה ובתי תה

חיי לילה

תיאטרון

ברים

סומו

איך להגיע:
מטוס: טיסות להונג קונג או טיסות לבייגי'ן עם אל על ומשם בטיסות המשך.
שדה התעופה: נאריטה Narita נמצא כ – 70 ק"מ מזרחה ממרכז העיר ויש בו שני טרמינלים. מידע על המראות ונחיתות בטל: 0476/34-5000 . ניתן להחליף כסף ומידע לתייר נמצא בטרמינל 2. למי שאין הזמנת בית מלון ניתן לעשות גם כן בדלפק סמוך.
טיסות פנימיות נוחתות לרוב בשדה התעופה Haneda הממוקם במפרץ טוקיו.
תחבורה מ-ואל השדה: הדרך המהירה ביותר היא רכבת
JR או רכבת Keisei שהיא הזולה יותר. שתיהן עוזבות מקומת הקרקע. רכבת קייסי עוזבת כל חצי שעה ומשך הנסיעה עד לאנו הוא קצת למעלה משעה. JR הנקראת "נאריטה אקספרס" בצבע של אדום כסוף היא הרכבת המהירה והנוחה יותר. מגיעה עד לתחנת טוקיו, ויש רכבות שמגיעות גם לסינג'וקו. עוזבת כל חצי שעה משך הזמן שעה. יש אוטובוסים לימוזינות שעוצרים במיגוון רחב של מקומות בעיר. המוניות קיימות מחוץ לטרמינלים וכמובן יקרות.
מי שנחת בשדה התעופה הנדה יכול לקחת את המונו-רייל (רכבת פס עילית ונעימה) עד לתחנת Hamamatsucho הנמצאת על הקו של יאמאנוטה.
למי שעוזב את טוקיו כדאי לקחת בחשבון עד ארבע שעות לפני המראה. הנסיעה, הפקקים והזמן בשדה. ניתן לעשות צ'ק אין מוקדם ב Tokyo City Air Terminal שהוא בסוף הקו של היבייה.

לראש הדף



מתי לנסוע:
העונות היפות ביותר הן אפריל – עם הפריחה המדהימה והרומנטית של הדובדבן או עונת השלכת בנובמבר, אבל למעשה כל השנה למעט אולי חודשי הקיץ המהבילים של אוגוסט – תחילת ספטמבר. חודשי החורף הם בהירים אבל מאוד קרים. הגשם יורד לרוב ביוני ובספטמבר, אלו הם חודשי המונסון.

כסף:
המטבע הוא יין. ישנם בנקים מורשים רבים להחלפת כסף בכל רחבי טוקיו. חלק מהחנויות הגדולות יש להם דלפקי החלפה משלהם.

ביטחון:
יש מעט מאוד ערים בעולם עם רמת ביטחון כמו בטוקיו. המקומות היחידים שיכולים להתעורר בעיות הן רובעים כמו רופונגי בשעות הלילה.
מספר חירום בשפה האנגלית 24 שעות.
0120-461997, לאתר האינטרנט
משטרת טוקיו 03/3501-0110
עצות באנגלית
Tokyo English Life Line, tel 03/3968-4099

לראש הדף



טיפול רפואי:
מידע לשירות רפואי tel 03/5285-8181
בית חולים עם צוות דובר אנגלית
St Luke's International Hospital, 9-1 Akashicho, Chuo-ku (tel 03/3541-5151

לינה:
יש בטוקיו כמובן את כל דרגות הלינה החל מתרמילאים ועד למלונות היוקרה היקרים ביותר. המלונות יקרים ביחס למערב והם חסרי כל יחוד, חדרים קטנים באופן יחסי וכזוג לעיתים תמצאו שאין מקום לפתוח את כל המזוודות. ברובם הם חסרי אופי ובמהות שלהם הם מלונות עסקיים.
צורות לינה קצת אחרות הן לישון במלונות האהבה, למשל באזור של סינג'וקו או במלונות יפניים מסוג ryokan ו - minshuku שנמצאים יותר בפרברי העיר והם בגדר של התנסות וחוויה תרבותית. רוב הזרים הצעירים מחלקים דירות להשכרה לטווח קצר מה שנקרא גאידג'ין האוז gaijin, שזוהי המילה לזר.

לראש הדף



תחבורה עירונית:
רכבת תחתית: הדרך הטובה ביותר להסתובב בעיר. היא גם הזולה והיעילה ביותר למשתמש. התשלום הוא באמצעות של מכונות אוטומטיות, עם אפשרויות של מרחק שווה מחיר. בחרו את תחנת היעד ומשם ברגל. יש מפות ברורות וכל קו הוא בצבע אחר. הרכבות נוסעות מ – 0500 ועד קצת לאחר חצות. יש כמה סוגי הנחות כמו ה - kaisuken שנותן 11 כרטיסים במחיר של 10.
אוטובוסים: אין שילוט באנגלית מה שהופך אותם למסובכים.
מוניות: טובות לשעות לילה מאוחרות או לשעות בוקר מוקדמות כמו למשל לשוק הדגים. יקרות, אלא אם מחולק בין כמה. הן מתחילות ב – 660 יין. צבע אדום ליד הנהג המונית פנויה, ירוק – תפושה. בדרך כלל תופשים אותן באזורים מסומנים ליד המדרכה. כדאי ששם היעד יהיה כתוב לכם ביפנית.
השכרת אופניים: זוהי דרך מעניינת לטייל בעיר. חנויות שמשכירות הן:
Rental Acom, Shinjuku (tel 03/3350-5081
Shimbashi, tel 03/3432-8522

לראש הדף

התמצאות:
טוקיו היא עיר ענקית. כדי להרגיש בה נוח או לראות אותה היטב צריך לראות אותה כאוסף של ערים קטנות המחוברות ביניהן ברשת יעילה של קוי תחבורה. דרך יעילה להבין אותה היא לעשות סיבוב בקו הרכבת שעל הקרקע והמעגלי של Yamanote הוא גם מקשר את רוב אתרי התיירות.
שני מרכזי מידע. אחד בשדה התעופה נאריטה ואחד בקומת הקרקע של Tokyo International Forum שנמצא קרוב לתחנת Yurakucho. יש מפות טובות באנגלית של העיר, הן מחולקות חינם בתחנות המידע ובמרבית בתי המלון, וכדאי להצטייד באחת.

לראש הדף



מה לראות:
הארמון המלכותי: זהו מקום המגורים של הקיסר ומשפחתו והלב המסורתי של העיר. רוב המתחם סגור למבקרים. יש לו אבל גן יפני יפהפה שפתוח לקהל.
אסאקוסה Asakusa: זהו מקום המקדש הבודהיסטי הפופולארי Senso-ji שיפנים רבים באים לבקר בו, לקחת קצת עשן, לזרוק מטבע ולטייל בשדרה הרחבה המובילה אליו ולצידיה עשרות דוכנים מסורתיים ומסעדות. בסתיו יש כאן תערוכה שנתית של קריזנטמות.
מקדש ופארק מייג'י Meiji-jingu: דרומית לסינג'וקו נמצא מקדש השינטו החשוב ביותר של טוקיו, שהינו יד זיכרון לקיסר מייג'י שמת ב – 1912 ולאשתו שוקן שמתה ב – 1914. החלק המרכזי מכיל פארק מיוער יפה, את המקדש הפנימי, את גן האירוסים של הקיסרית ואת בית האוצר המלכותי.
המקדש נהרס במלחמת העולם ה- 2 ונבנה מחדש בשנות ה- 50. מדי שנה ב – 1 לינואר נערך בו פסטיבל Hatsu-mode שהוא ה"ביקור הראשון של השנה", ואליו מגיעים מיליוני יפנים. פסטיבל אחר נערך ב – 15 בינואר Seijin-no-hi והוא מעין "חג הבוגר" לאלו שמלאו להם עשרים שנה. פסלי קרח מוצבים הפארק ויש יריות בקשת מסורתיות.
פארק והמוזיאונים של אנו Ueno: הפארק הוא המרחב הפתוח הגדול ביותר של העיר ומכיל כמה מוזיאונים ביניהם המוזיאון הלאומי.
שוק הדגים Tsukiji: דרום לגינזה נמצא השוק הסיטונאי של הדגים פירות ים. כדאי לראות את בורסת הדגים המתנהלת בשעת בוקר מוקדמת. אז מתנהלות המכירות הפומביות בעיקר של דגי הטונה הגדולים וקפואים. המדבקה הצהובה המודבקת מציינת את המשקל ואת מקום הדייג. אתם תראו את הקניינים עוברים מעין דוקרן, חופרים בדג הקפוא ומוציאים חתיכה טריה, ממוללים אותה וטועמים. ההשקעה שלהם בדג אחד נעה בין חצי מיליון למיליון יין. מעבר לכך להסתובב בין הספקים השונים ולראות את מבחר הדגים, פירות הים, צדפות ועוד. ניתן לאכול ארוחת בוקר טובה של מרק דגים או אטריות בסמוך. השוק סגור בימי א'. כדאי להגיע במונית או ברגל ולחזור ברכבת תחתית.
ביציאה מתחנת הרכבת התחתית (קו היבייה) ישנו מקדש בודהיסטי Tsukiji Hongan-ji שכדאי להיכנס ולראות את החלק הפנימי שלו.
מגדל טוקיו: בנוי כמגדל אייפל. מבט נרחב ופאנורמי על העיר. יש גן נאה לידו.
בניין פוג'י: נמצא בשטח המיובש ממפרץ טוקיו של ODAIBA , שזוהי מעין התחלת עיר של המאה ה – 21.

לראש הדף
 


סביבות טוקיו:
ניקו –נמצאת צפונה לטוקיו ונמצא בה המקדש המדהים והמעוטר להפליא של טושוגו. בחלקו העליון בתוך חורש יפה נמצא קברו של השוגון הידוע טוקאגאווה (טוקוגאוה) אייאסו. יער העצים מסביב הוא מרשים, המבנים מעוטרים להפליא. אחד מהעיטורים הידועים ביותר הוא של שלושת הקופים שאחד אוטם אוזניו, השני מכסה את פיו, והשלישי עוצם עיניו "אל תשמע רע, אל תדבר רע, אל תראה רע." בסמוך נמצא כביש פנורמי יפהפה העולה אל מפל קוגן ואגם סמוך. ניתן לשוט על האגם וניתן גם לרדת אל נקודת תצפית מול המפל.

לראש הדף

אזור האקונה – פוג'י – האלפים היפניים:
קאמאקורה – עיר קייט שלוה על חוף האוקיינוס השקט ובדרך כלל עצירה ראשונה בנסיעה דרומה מטוקיו. יש בה הרבה מקדשים ולפחות עצירת חובה אחת. זהו הבודהא דאיבטסו, פסל ברונזה ענק בגובה 11 מטרים ומשקל 100 טונות. צונאמי ענק סחף את המקדש סביבו (הים במרחק קילומטר) והוא נשאר על מכונו ועדיין עיניו עצומות למחצה. מקום קסום. מקדש אחר שכדאי לבקר בו הוא מקדש האסה קנון, שיש בו תצפית אל המפרץ, מערות קדומות עם פסלי בודהא חרוטים, גן שליו ונעים עם דגי קוי, ואין סוף של פסלי מי-זוקו, או ילדי המים, ובעצם הילדים שלא נולדו – פסלים שהונחו על ידי נשים שהפילו את עוברן.
האקונה – אזור של גבעות מיוערות, אגם אשי רחב ידיים, אינסוף של מלונות עם מרחצאות (ורחצה יפנית היא חווייה בפני עצמה) ומוזיאון הפסלים הפתוח שהוא מדהים באוסף המרשים של פיסול מודרני.
פוג'י – משאת נפש של כל יפני ותייר, אבל מה לעשות רוב השנה לא ממש רואים את החרוט המושלם הזה. לרוב הוא מסתתר מאחורי עננים. כאשר אפשרי עולים עד לתחנה החמישית ממנה מתחיל שביל ההליכה המתפתל לפסגה. אבל לעיתים אפילו כביש זה חסום לעלייה בגלל מזג אוויר. ואז לא נותר אלא לבקר במוזיאון הקטן למרגלותיו (כדאי גם כך) ובמערת זקיפי הקרח, נארוסאווה, הנמצאת בסמוך.
מצודת מאטצומוטו – המצודה הנמצאת בדרך לטאקאיאמה שבאלפים היפניים היא אחת היפות ביפן. זהו צבעה השחור, גן עצי הדובדבן העתיקים סביב לה והמבנה הפנימי המרשים שעושים אותה למיוחדת. הכביש בין מאטצומוטו לטאקאיאמה הוא אחד היפים שיש במסלול הטיול.
טאקאיאמה- עיר נעימה באלפים היפניים. רחובות קטנים טיפוסיים עם בתי עץ, שוק של בוקר לאורך נחל קטן, בתי מרחץ, בתי יין וסאקה. מוזיאון מרשים של כרכרות היאטאי המעוטרות והענקיות היוצאות פעמיים בשנה לפסטיבל ססגוני.
שיראקאווה-גו – כפר ציורי שבו עדיין נשמרת מסורת של כיסוי בתי העץ בגגות קש ענקיים הקשורים בחבלים. מעבר לנחל מוזיאון שבו בתים של כפר שננטש.

לראש הדף

אוכל:
אוכל בטוקיו זו חוויה מדהימה. המספר של מסעדות בעיר הוא כמעט אסטרונומי הוא גדול פי כמה מאשר בכל מטרופוליטן זהה כמו ניו יורק או לונדון. אפשר לאכול החל מדוכן של אטריות, בר של סושי, מסעדות יאקיטורי (השיפודים היפניים). shokudo אלו הם מקומות אכילה זולים לאכול מרק של טמפורה או רמן. מנה כזאת העולה כמה מאות יין היא ארוחה בפני עצמה. והיא דרך לחיות בעיר על תקציב נמוך. מקומות זולים לאכול בהם הם סביב תחנות הרכבת. מסעדות BENTO מגישות סט קבוע של אוכל במחיר סביר. חובבי המבורגרים כדאי שינסו את הרשת המקומית הטובה MOS . הדבר הטוב בכל המסעדות הוא שישנה תצוגת פלסטיק בחוץ עם מחיר ולכן גם ללא שפה קל להסתדר. להצביע מה אתם רוצים. MOTI הירא רשת של מסעדות הודיות בעיקר ברופונגי ובאסאקאסה. רשת איטלקית היא La Verde, או Capricciosa,. מסעדות פשוטות וטובות יש בכל רשתות המזון הגדולות

בתי קפה ובתי תה:
רשת בתי קפה יפניים kissaten שהדגש הוא על עיצוב המקום ונינוחות. בתי תה זוכים לתחייה מסויימת. כמה בתי תה מסורתיים:
Boku Seki, 3-20 Jingumae, Shibuya-ku
Suzuki, 1-15-4 Jingumae

לראש הדף



חיי לילה:
סינג’וקו הוא רובע השעשועים הגדול ביותר ביפן, ומכאן כנראה בעולם, שכן כל מה שהכי גדול ביפן הוא כנראה גם הכי גדול בעולם. יש בו מכל טוב השעשועים והבידור המיני: מועדונים, שפנפנות, מסאג’ים, ובחלקו הצפוני, בין כמה רחובות, נמצא אזור צפוף של מלונות האהבה. בין כל אלו פזורים להם בתי-מרחץ ומושכים את קהלם גם באמצעות אטרקציות. יש כאלו שיש להם כניסות כמו של מטוס והנערות לבושות כדיילות. יש כאלו שחזיתם כשל בנק או של בית-ספר, הנערות לובשות בגדי טניס והן מקבלות את פני הנכנסים עם רקטות טניס תחת ידן. יש כמובן "בתי-חולים" עם אחיות, פאוויליונים סיניים, דיסקו אמריקני ואפילו מקום המלא בג’יינים הבאות לקבל את הטרזן שלהן.
מידת ההשקעה שמושקעת במקומות אלו די מדהימה והיא מייחדת את היפנים.

לראש הדף

תיאטרון:
יש תיאטרון נו, ריקוד הבוטו ותיאטרון קאבוקי. לתייר של הפעם הראשונה מומלץ ללכת לראות ערכה אחת לפחות בתיאטרון הקאבוקיזה טל: 03/5565-6000, הנמצא בגינזה. ניתן לקנות כרטיס למערכה אחת לקומה העליונה במחיר סביר. אבל לא ניתן לקבל מכשיר תרגום בקומה זאת. יחד עם זאת גם ללא תרגום זהו מחזה מרהיב ומפתיע את הצופה המערבי בהשתתפות הפעילה של הקהל בקריאות עידוד לשחקנים.



ברים:
יש ללא סוף. הפאבים היפניים המסורתיים הם izakaya, שלא אחת קשורים למבשלות האוזו והבירה הגדולות. ה – nomiya, הם פאבים קטנים, שכונתיים של דלפק אחד וכמה שרפרפים. בדרך כלל בפאבים אפשר גם לאכול. המקומות הפונים יותר למערביים נמצאים בעיקר ברופונגי, שהומה בלילה בתערובת נצחית של זרים ויפנים.

סומו: 
מידע על תחרויות, על ה"אורוות" בהן ניתן לבקר

לראש הדף